אין פרטנר בעירייה

לפני קצת יותר מחודש צלצל הטלפון הנייד, והעיר אותי משנת צהריים (לא מדובר בהרגל קבוע לצערי). על קו הטלפון היתה ח' (השם שמור במערכת) מהמקומון ידיעות חולון.

ח: "אני מפריעה?"

אני: (בחצי פיהוק) "בכלל לא, מה נשמע?"

ח: "סבבה, רק רציתי לשאול אותך כמה שאלות. יש לך כמה דקות?".

מניסיוני בשיחות כאלה ולאור פעילותי בעיר כבר תיארתי לעצמי מה יהיה נושא השיחה… בוודאי היא מתעניינת בעוד מקרה של הדרת נשים בעיר, בתלונה של החרדים על חילול שבת או בתמונה שהעליתי בפייסבוק. אך מסתבר שהיא שאלה על משהו אחר לגמרי. הופתעתי שעיתונאית מפנה אליי שאלות הקשורות לבחירות המוניציפליות, ותוהה מה התוכניות שלי ושל חבריי לקראת המערכה המקומית בחולון.

להמשיך לקרוא אין פרטנר בעירייה

גיוס לכולם, כמעט

על זה תקום ועל זה תיפול. זחל. צפה. וטווח. אפשר להעמיד את הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר קדימה בהווה המוגבל בפני תרגיל פזצטה שכזה. שאול מופז קם נגד יריבה(כנראה האחרונה בשושלת קדימה), והציג עמדה לא מתפשרת ואולי כן. ההמשך ידוע. הזדחל לו הרמטכ"ל בדימוס לחיקו של ביבי קינג.

קדימה שאול מופז

מופז הבטיח כי לא יכנע ולא יתפשר על אף אחד מהתחומים: שינוי שיטת הממשל, צדק חברתי(בתור "מנהיג המחאה") וגיוס חרדים. עוד קודם לכן, היו אלו חברי מרצ לדורות המפלגה, שעתרו נגד "וק טל" לבג"ץ, זכו, ואיפשרו בכלל את השיח הציבורי המחודש על גיוסם ההמוני של חרדים לצה"ל, ואולי לשירות הלאומי. זהו בעצם שיח מקדים על בעיה גדולה יותר והיא שילובם של מגזרים חדשים בחברה הישראלית ובשוק העבודה, או כפי שאנו אוהבים לקרוא לזה- "שוויון בנטל".

להמשיך לקרוא גיוס לכולם, כמעט

גאווה אמיתית

הגיע הזמן שתתחתנו
גאווה אמיתית (צילום: אפרת אטון)

ישנה התקדמות, אם כי היא שקטה. אולי ההתקדמות בכלל קיימת בגלל השקט היחסי, סדר היום הציבורי השתנה. בשבוע שעבר התקיים מצעד הגאווה הגדול של ישראל בתל אביב עם רבבות משתתפים מהארץ ומהעולם. כמות נכבדת, ומעלה להישג זה, השנה התקיימו ויתקיימו מפגני גאווה גם בערים נוספות מחוץ למדינת תל אביב- "מחבקת ההומואים". זהו שלב ראשון בפריצת המחסום של גבולות ת"א, אשר ידרוש מתושבים נוספים להתעמת ולהכיר בזכויותיהם של הקהילה הגאה בישראל.

להמשיך לקרוא גאווה אמיתית